פירושים על שיר השירים 5:6: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

וְדוֹדִי חָמַק עָבָר. נִסְתַּר וְנִכְסָה מִמֶּנִּי, כְּמוֹ "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ", סִתְרֵי יְרֵכַיִךְ, עַל שֵׁם שֶׁהַיָּרֵךְ בַּסֵּתֶר. "עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין", תִּסָּתְרִי וְתִתְכַּסִּי מֵחֲמַת בּוּשָׁה שֶׁמָּעַלְתְּ בִּי:

פתחתי וגו'. פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר – נתחבא, נתמלא עלי עברה, נפשי יצאה בדברו – בדבורו של כורש דגזר דלא עבר פרת לא יעבור ^כטכמבואר לעיל בדרשה וידי נטפו מור, ודריש חמק מלשון הסתתר התחבא, ועבר מלשון עברה וזעם. .
(שם)

פתחתי. אף שפתחתי אני לדודי מעט בתשובה מ"מ על שלא הסרתי את קישוט הזונות ממני: